מפרשים:
1 לספיקא לספק, כלומר, בכל מקום שעשוי להיות ספק במשמעות הדברים שמשמיע אדם — אין אדם מתכוון להכניס את עצמו לתחום המסופק, ולא אסר את עצמו בו. ואילו ר' יוסי סבר: מעייל איניש נפשיה לספיקא מכניס אדם עצמו לספק.
2 ורמינהי ומשליכים, מראים סתירה ממה ששנינו: מי שיש לו שתי כיתי קבוצות בנות שנולדו לו משתי נשים שנשא בזמנים שונים, ויש לו מאשה אחת שתי בנות ומן האשה האחרת שתי בנות יותר קטנות, ואמר: קדשתי את בתי הגדולה לאיש פלוני, ואיני יודע אם היתה כוונתי לגדולה שבגדולות שבכת ראשונה, אם גדולה שבקטנות שבכת השניה, ואם היתה כוונתי לקטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות — כולן אסורות מספק, פרט לקטנה ביותר, שהרי לא בירר את מי מהן קידש. אלו דברי ר' מאיר. חוץ מן הקטנה שבקטנות.
3 ר' יוסי אומר: כולן מותרות, חוץ מן הגדולה שבגדולות. הרי שלדעת ר' מאיר הלשון הבלתי ברורה "בתי הגדולה" כוללת בתוכה גם את הספיקות, ואילו לר' יוסי רק מה שהוא ודאי נכלל בכך!
4 אמר ר' חנינא בר אבדימי אמר רב: מוחלפת השיטה, כלומר, צריך להחליף את דעות בעלי השיטות במשנתנו, כדי להתאימן לדעות שבמסכת קדושין. והתניא ואכן כן שנינו בברייתא, זה הכלל: כל מאורע שזמנו קבוע ונדר ואמר "עד לפני" אותו מאורע — ר' מאיר אומר: נאסר עד שיצא, ור' יוסי אומר: עד שיגיע. והרי זו ראיה נוספת שיש להחליף את השיטות במשנתנו.
5 א משנה האוסר דבר על עצמו "עד הקציר של התבואה", או "עד הבציר" של הענבים, או "עד המסיק" של זיתים — אינו אסור אלא עד שיגיע זמן זה. זה הכלל: כל מאורע שזמנו קבוע ואמר "עד שיגיע" מאורע זה — אסור עד שיגיע. אמר על אותו מאורע "עד שיהא" — אסור עד שיצא. וכל שאין זמנו קבוע, שאין לו תאריכים קבועים, בין אמר "עד שיהא" בין אמר "עד שיגיע" — אינו אסור אלא עד שיגיע.
6 אמר "עד הקיץ", או "עד שיהא הקיץ" — הרי קיץ זה הוא זמן קטיף פירות הקיץ, ובפרט התאנים, ונאסר עד שיתחילו העם להכניס את התאנים בכלכלות בסלים אל הבית. אם אמר "עד שיעבור הקיץ" — אסור עד שיקפילו המקצועות, שיחזירו למקומם את הסכינים שקוצצים בהם את התאנים.
7 ב גמרא תנא שנה החכם : "כלכלה" זו שאמרו במשנה — כלכלה של תאנים היא, ולא כלכלה של ענבים שנבצרות מאוחר יותר. תניא שנויה ברייתא : הנודר מפירות הקיץ — אין אסור אלא בתאנים, שהן נקראות "קיץ". רבן שמעון בן גמליאל אומר: ענבים בכלל תאנים, כלומר, בכלל "פירות הקיץ".
8 שואלים: מאי טעמא דתנא קמא מה הטעם של התנא הראשון? ומשיבים, קסבר סבור הוא : כיון שתאנים מיקצצן בידא נקצצות ביד, ואילו ענבים לא מיקצצן בידא אינן נקצצות ביד אלא במזמרה, לכן רק התאנים נקראות "פירות הקיץ". רבן שמעון בן גמליאל סבר: ענבים נמי גם כן, כי מירדדן כאשר הם בשלים יפה — מיקצצן בידא הם נקצצים ביד ולכן אפשר לקרוא גם להם "פירות הקיץ".
9 ג שנינו במשנה שאם אמר "עד שיעבור הקיץ", כוונתו עד שיכפלו המקצועות. תנא שנה החכם : עד שיכפילו רוב המקצועות, ואינו צריך לחשוש ליחידים שעדיין לא עשו זאת.